עבודה עמוקה

עבודה עמוקה: על התרגול שיביא לכם הצלחה בעולם החדש

כשהתחלתי לתרגל בעקביות פרודקטיביות, אחד ממוקדי ההשראה הראשונים שלי היה קאל ניופורט, פרופסור למדעי המחשב מאוניברסיטת ג'ורג'טאון וסופר מוכר ומוערך בעולם ההתפתחות האישית. התודעה שלי התמקדה בו, בין רבים, מפני שיש לו יכולת מופלאה להעביר ידע שיש בו פילוסופיה מובחנת מחד וערך מעשי מאידך, בצורה מעניינת, סוחפת וממלאת בהשראה.

ספריו האחרונים העוסקים בעבודה עמוקה (Deep Work: Rules for Focused Success in a Distracted World) ובמינימליזם דיגיטלי נגעו שניהם בנקודות מהותיות מאוד בתפיסה ההוליסטית שלי לגבי אורח חיים מודרני וטכנולוגי שיש בו הגשמה והתפתחות לצד חיי פנאי נינוחים.

במאמר זה בחרתי להביא את עיקרי התפיסה של ניופורט לגבי עבודה עמוקה בשל התרומה המשמעותית שהיא נתנה ועדיין נותנת לחיי המקצועיים והאישיים כאחד.

בספרו אודות עבודה עמוקה הוא מגדירה כך: "פעילות מקצועית המתבצעת תוך ריכוז שללא הסחות דעת, הדוחפת את היכולות הקוגניטיביות לקצה. מאמצים אלה מייצרים ערך חדש, משפרים כישורים והינם קשים לשכפול".

העבודה העמוקה שניופורט מדבר עליה אינה המצאה שלו. הוא מביא בספרו מספר אישים מוכרים ומצליחים בתחומם שטיפחו הרגלי העמקה שונים ומשונים שאיפשרו להם לטענתו להגשים את הערך הגבוה שלהם בעולם – קרל יונג וביל גייטס למשל.

מנגד הוא מגדיר עבודה שטחית כך: "משימות שאינן תובעניות מבחינה קוגניטיבית, בסגנון לוגיסטי, שלעיתים קרובות מתבצעות בהיסח הדעת. מאמצים אלה בדר"כ אינם מייצרים ערך חדש בעולם וקל לשכפל אותם".

עבודה שטחית היא זו המאפיינת את שגרת יומם של רוב עובדי הידע כיום, בין אם הם עצמאיים או שכירים, וכוללת מענה למיילים ושאר ערוצי תקשורת, קביעת פגישות והשתתפות בפגישות, שיטוט ברחבי האינטרנט, פעילות במדיות חברתיות ועוד.

טענתו של ניופורט היא שאנחנו חיים בזמן שבו עבודה עמוקה נעשית נדירה מדי בו בזמן שערכה עולם משמעותית בעולם. היא זו שעוזרת לנו ללמוד דברים חדשים ומהר, ולייצר ערך שממצב אותנו כמקצועיים בתחומנו, איכויות שנדרשות בעולם החדש שבו הרבה מקצועות ועובדים הופכים לא-רלוונטיים ומוחלפים בהדרגה על ידי אינטיליגנציה מלאכותית.

היתרונות של עבודה עמוקה

עבודה עמוקה היא זו שמפיקה ערך יצירתי גבוה – ספרים לא נכתבים תוך שיטוט חסר מנוח ברשתות חברתיות ואף אחד לא מפתח אפליקציות ורעיונות טכנולוגיים פורצי דרך תוך כדי שהוא עונה למיילים או משתתף בקבוצות וואטסאפ. בשביל לפרוץ דרך מבחינה יצירתית צריך להקדיש זמן ותרגול להעמקה.

עבודה עמוקה משפרת את היכולת שלנו להתרכז – ריכוז הוא דבר הדורש תרגול, לא מרוויחים אותו ביום אחד. היכולת להתרכז ולגייס תשומת לב מירבית למשימה אחת חשובה ולפרק זמן הולך וגדל – משתפרת ככל שמתרגלים אותה יותר.

עבודה עמוקה הופכת אותנו לשמחים יותר ומפחיתה רמות חרדה – ממש כך. הבאז התמידי שמלווה את החוויה הדיגיטלית והסחות הדעת המחכות לנו בכל פינה גובות מאיתנו מחיר מנטלי משמעותי. המעבר המתמיד מדבר לדבר, בעקבות טכניקות שנועדו לעורר אצלנו ייצור דופמין – מגבירות לאורך זמן את רמת החרדה. כשאנחנו עובדים לעומק אנחנו מייצרים יותר ערך, מצליחים יותר לעשות את הדברים שחשובים לנו באמת, ובו בזמן נמנעים מלהתפס בהיסח הדעת ברשת החברתית הממכרת, תחושת הסיפוק וההגשמה שלנו גוברת וכך גם תחושת הרווחה והאושר.

עבודה עמוקה יוצרת מומנטום – אנחנו מתייחסים אל עבודה עמוקה כשריר. ככל שאנחנו מתאמנים יותר על להביא את התפקוד הקוגניטיבי שלנו לקצה גבול היכולת שלו, כך בהדרגה ולאורך זמן אנחנו משפרים את היכולות שלנו להתרכז, לחשוב, לזכור, להתחבר למקורות ההשראה והיצירה שלנו. התרגול הזה יוצר תנועה חדשה, אפקטיבית, שהולכת וגוברת ככל שעושים אותה יודעת, ומשפיעה על כל תחומי החיים כי היא מביאה איכות חדשה של נוכחות.

עבודה עמוקה הופכת אותנו לרלוונטיים ביותר בשוק העבודה – בעולם שבו מקצועות מבוססי ידע הולכים ומתרבים, היכולת ללמוד מהר ולעומק תכנים מורכבים, לסגל במהירות כישורים מקצועיים, לייצר נפחים גדולים של תוכן וערך ולתפקד ברמות המקצועיות הגבוהות ביותר – כל אלה מעניקים יתרונות תחרותיים בעולם התעסוקה.

ניהול תשומת לב במקום ניהול זמן

מי מכם שמתרגל ניהול זמן בוודאי מכיר טוב את העובדה שלעיתים לנהל את הזמן לא מספיק. אנחנו יכולים לתכנן יופי של לו"ז, מוקפד והוליסטי, אבל להגיע למועד ולהכשל מהותית בביצוע. אם אין לנו את הקיבולת הקוגניטיבית, את היכולת להתרכז בזמן שקבענו במשימה שקבענו לעצמנו – לא נצליח להיות פרודקטיביים בעזרת תכנון לו"ז בלבד.

כשעוברים לנהל את תשומת הלב במקביל או במקום לנהל את הזמן, שמים על השולחן את האיכות החשובה והקריטית ביותר לפרודקטיביות – היכולת לבצע לעומק משימה אחת מוגדרת וברורה, בפרק זמן מוגדר ונטול הסחות דעת.

ניהול תשומת לב וניהול זמן הולכים נפלא יחד, אך אני טוען שרבים יכולים להרוויח מלהתאמן קודם כל בלשמר את הקשב והריכוז ורק לאחר מכן, או במקביל, להכניס בהדרגה טכניקות נוספות דוגמת Time Blocking או טכניקת פומודורו.

אז איך מתחילים לתרגל עבודה עמוקה?

צמצום הסחות דעת

עבודה בתוך שדה של הסחות דעת היא בעלת פוטנציאל הרסני לביצועים שלנו. תשומת לב מתמשכת למיילים, התראות ופגישות פוגעת משמעותית ביכולת שלנו לרדת לעומקים בתהליך העבודה והיצירה שלנו.

חלק מהכלים הדיגיטליים שרובנו משתמשים בהם מהווים הסחת דעת באופן מובהק וחלק קצת פחות. פייסבוק למשל, יכול לשרוף לנו שעות רבות על גלילה מיותרת בניוזפיד, אבל אי אפשר להתעלם מהאפשרות להתחבר דרכו לאנשים יש להם ערך עבורנו, חברתי ומקצועי.

ניופורט מדבר על שתי דרכים לבחירת ארסנל כלים דיגיטלי – גישה אחת שבה אנחנו בוחרים להשתמש בכל כלי שנדמה שיש בו ערך עבורנו (אם אם יש לו חסרונות מובהקים), וגישת האמן המומלצת יותר שבה אנחנו מזהים בצורה ברורה מהם גורמי האושר וההצלחה בחיינו, ומאמתים מול כל כלי בו אנחנו משתמשים – האם הערך שהוא נותן לנו בהקשר לגורמים אלה מתעלה על חסרונותיו.

ניופורט הוא גם חסיד גדול של חיים נטולי מדיות חברתיות ומתייחס אליהם כאל קוטלי פרודקטיביות. בספרו על מינימליזם דיגיטלי הוא מעודד לחקור ולבחון לעומק את המחיר הכבד שאנחנו משלמים על השימוש היומיומי שאנחנו עושים בהם.

תכנון וניהול זמן למען עבודה עמוקה

אז כמו שכתבתי כבר קודם – ניהול תשומת לב וניהול זמן הולכים טוב יחד. אחת הדרכים הטובות ביותר לוודא שאנחנו מיישמים בהדרגה את התרגול של עבודה עמוקה היא להכניס עבודה עמוקה ליומן. אני מכיר לא מעט אנשים שהחלוקה הראשית ביומן שלהם היא לא על פי משימות (אם כי ברור שנעשית עבודה מול רשימת משימות), אלא לפי חלוקה לעבודה שטחית ועבודה עמוקה.

Time Blocking כאמור היא טכניקה שמשתלבת נפלא עם עבודה עמוקה. כשאנחנו מתכננים את היום בשלמותו אנחנו יכולים לתת את הדעת לא רק על מספר שעות העבודה המרוכזת, אלא גם לראות ולנהל כמה זמן מוקדש לנו למשימות בעל ערך נמוך ולדחוס אותם לזמן מוגבל, כמו גם לנהל בצורה קפדנית את המנוחה וההפסקה החשובים לעבודה קוגניטיבית רציפה.

חשוב מאוד לוודא שאנחנו משאירים מרווחים נאותים בין משימה למשימה. ישנה תופעה הנקראת Task residue שמתבטאת בכך שכשאשר אנחנו עוברים ממשימה למשימה ללא מרווח, אחוז מסויים מהקשב שלנו נשאר במשימה הראשונה ולוקח זמן לא-מבוטל עד שאנחנו יכולים להתרכז במלאות במשימה החדשה.

נסו לעבור על רשימת המשימות שלכם ולחלק אותה למשימות הדורשות עבודה עמוקה לבין אלה הדורשות עבודה שטחית. התבוננות כזאת מראש תעזור לכם לוודא בזמן תכנון הלו"ז שהדברים החשובים ביותר מקבלים את מירב תשומת הלב, ומשימות שטחיות נעשות בבלוקים משותפים.

מודעות גבוהה יותר לעבודה השטחית

יש בנו משהו שנמשך כברירת מחדל לשטחי. משימות כמו מענה למיילים, נטוורקינג בפייסבוק, קביעת פגישות וכדומה – הן קלות לביצוע ואינן דורשות מאיתנו מאמץ קוגניטיבי. נורא כיף לפנות אותן משולחן העבודה אך מנגד נדמה כי הן אף פעם לא נגמרות ורק ממשיכות להערם.

אבל בסופו של יום שבו עסקנו רק בעבודה שטחית, התחושה היא בדרך כלל שעבדנו הרבה אבל הפקנו מעט.

תתחילו להתבונן ביום העבודה שלכם דרך העדשה של עבודה עמוקה ועבודה שטחית. ככל שתשימו לב יותר לנטייה שלכם לעסוק בפעילות עסקית שאינה פרודקטיבית, כך יהיה לכם פשוט יותר לאמץ את העומק, להתחבר לערכו.

חשוב לתעדף את המנוחה

עיקרון חשוב ביותר למי שרוצה לשמר פרודקטיביות לאורך שנים מבלי להתיש את עצמו – לקדש את המנוחה.

בעולם שבו קשה מאוד לסיים את רשימת המטלות ותמיד נשארים על שולחן העבודה עוד דברים להתייחס אליהם – קל מאוד להשאב לעבודה רציפה וחסרת הפוגות. לנסות להספיק רק עוד קצת, לא להשאיר קצוות פתוחים.

אבל האמת היא שאין שום דבר הגיוני בלוותר על מנוחה ושינה בשיגרת העבודה שלנו. מנוחה קבועה ואיכותית, לצד תרגול קוגניטיבי יומיומי הם המתכון המוצלח ביותר לפרודקטיביות.

כשאנחנו מאפשרים למודע שלנו לנוח, התת-מודע נכנס להילוך ומעבד עבורנו בעיות מורכבות שאיתם התמודדנו במהלך היום. התנועה הזו בין המודע לתת-מודע היא הכרחית על מנת ללמוד ולהתפתח.

היכולת שלנו לכוון את תשומת הלב לדבר אחד מוגדר היא מוגבלת ומתרוקנת לאחר שימוש אינטנסיבי. כשאנחנו מורגלים בעבודה עמוקה אנחנו מספיקים יותר בפחות זמן ולכן מפנים זמן שניתן להקדיש אותו למנוחה. במהלך המנוחה והשינה מתחדשת היכולת שלנו לעסוק בעבודה עמוקה.

ניופורט ממליץ לא להתעסק בכלל בפעילויות הקשורות לעבודה לאחר סיום יום העבודה, ולהתרכז בפעילויות אשר מאפשרות לנו לנוח – לצאת להליכה, לבשל או להפגש עם משפחה וחברים.

להתחיל בקטן ולאט לאט להגדיל

לא נהיים זן מאסטרים של פרודקטיביות מבוססת עבודה עמוקה ביום אחד, גם לא ביומיים. ממש כמו פעילות גופנית, בין אם ריצה או פעילות אנאירובית, שבה התפקוד הגופני והביצועים משתפרים לאורך זמן ודורשים מאמץ מדורג ומנוחה לסירוגין – כך גם פעילות קוגניטיבית נבנית לאורך זמן.

התחילו בקטן שמתאים ליכולת שלכם בנקודת הפתיחה. יש מי ש-15 דק' של ריכוז במטרה אחת הם עולם ומלואו, ויש מי שיכול לשלב כבר מעכשיו סשנים של שעה בלו"ז שלו. מה שלא יהיה, התאימו את התרגול ליכולות שלכם ואתגרו את עצמכם במידה, כדי שתוכלו לשמר את ההתמדה לאורך זמן.

אני מקווה שהצלחתי להעביר לכם את המסר

עבודה עמוקה היא אמנם טכניקה ופילוסופיה של העולם הישן אבל היא מתאימה כמו כפפה לתנאים של העולם החדש. מאז ומתמיד קשב וריכוז היו תנאים חשובים ליצירה ולעבודה שיש לה משמעות, בקרב יוצרים, ממציאים, הוגים ובוראי מציאות, וההבנה שלהם את הצורך בלקדש אותם כחלק מתהליך היצירה היתה בסיסית ומושרשת.

לא רק שהצורך בתשומת לב ראויה עדיין קיים – הוא הולך וגובר בעולם בו הסחות הדעת הולכות ומתרבות ולא נדמה שצפוי שינוי באופק הקרוב.

עבודה עמוקה היא מפתח למי שרוצה להתעלות על הבינוני ולהשאיר חותם בעולם. בין אם אתם יוצרים, בעלי עסקים, יזמים או חוקרים – הגישה הזו לחיי העבודה, היצירה והלמידה יש להם בעבורכם ערך רב.

היא דורשת תרגול ושינוי באורח החיים, אבל היא שווה כל מאמץ. אם הפרודקטיביות והערך חשובים לכם, נסו ולא תתאכזבו.

בהצלחה רבה, אשמח לשמוע על התהליך שלכם.

לגמרי עשוי לעניין אותך:

נהנית? יופי! שיתוף מרבה טוב בעולם.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp