קרקוע. כבר הרבה שנים שאני נמשך להליכה יחפה ובכל הזדמנות פוגש את האדמה בלי תיווך, בכף רגל עירומה. בשנים האחרונות אני גם רץ ריצה מינימליסטית שמאפשרת לי שעות רבות של קרבה יחסית לאדמה. אפילו אשתף שבימים אלה בהם אני כותב את המאמר – התחלתי להתנסות גם בריצה יחפה של ממש.
בכל השנים האלה עשיתי את זה פשוט כי זה הרגיש נכון. משהו בחווייה הזאת העצים אותי פיזית ותודעתית באופן כל כך ברור, שלא הייתי צריך להעמיק ולהבין למה. מה הם הכוחות הפועלים מאחורי הדבר הכל כך פשוט הזה שנקרא יחפנות.
בכלל, זה תמיד מרגיש לי אירוני להכביר במילים על אותם הדברים שכל כך הגיוני וטבעי לנו לעשות, כמו לאכול מזון טבעי, לישון שינה מספקת ואיכותית, להקפיד על גוף פעיל ו… ללכת מדי פעם יחפים.
אבל… בסדר, בחזרה לענייננו. הנושא של קרקוע הוא מרתק, ואם מה שחיוני בעבורנו על מנת להזכר בדברים הפשוטים מהם מורכבת אנושיות בריאה ומוזנת זה קצת ידע – אני לוקח על עצמי בשמחה את התפקיד.
אז במאמר לפנינו – כל מה שאפשר וצריך לדעת על קרקוע, קצת מדעי, קצת הוליסטי, קצת תיאורטי וקצת מעשי – שיהיה מעניין ובעיקר שיניע לפעולה.
מה זה קרקוע?
ברמה הראשונית ביותר, קרקוע (ידוע גם בתור גראונדינג, או בלעז – Earthing או Grounding) מתייחס למגע ישיר, ללא תיווך, של הגוף שלנו עם האדמה. זה יכול להיות ישירות על אדמה, אבל גם על כל חומר אורגני אחר שבא במגע עם האדמה.
מבחינת התיאוריה המדעית (נרחיב בהמשך), הרעיון הוא שאנחנו נושאים בגופנו מטען חשמלי חיובי, בגלל אורח החיים המודרני והחשיפה המתמדת לשדות שונים, ומגע ישיר עם האדמה הנושאת מטען חשמלי שלילי יכולה לאזן השדה החשמלי של הגוף. הארקה, הלכה למעשה.
מה הבעיה? הטענה היא שמטען חיובי שנצבר לאורך זמן עשוי להוביל למגוון רחב של בעיות בריאותיות.
מנקודת מבט הוליסטית תחשבו על זה כך – בעולם המודרני אנחנו חשופים לשדות חשמליים בהיקף הולך וגדל. ההתפתחות הטכנולוגית מכניסה אלינו לבתים ולכיסים כמות אדירה של קרינה חשמלית (וסלולרית, אבל זה למאמר אחר).
בו בזמן, בגלל שאנחנו חיים בתוך מבני בטון והולכים עם נעליים עבות על שבילים סלולים – רבים מאיתנו כמעט ולא באים במגע ישיר עם אדמה.
התסריט הזה, המאוד נפוץ, מוביל אותנו על פי התיאוריה לחוסר איזון חשמלי קבוע.
במקומות מסויימים מתייחסים לקרקוע כשם לטכניקת טיפול הכוללת פעולות שונות ועזרים שונים שניתן להשתמש בהם, על מנת להתחבר לאדמה מחדש דרך השדה החשמלי של הגוף.
אני בוחר להתחייס בו להגדרה רחבה יותר של הרעיון, כדי לכלול את מגוון היתרונות שיש לפעולת הקרקוע להציע לנו.
יתרונות בריאותיים של קרקוע
המדע מאחורי הקרקוע עדיין בחיתוליו ולכן באופן טבעי, רק לחלק מהיתרונות המיוחסים לו יש בסיס מחקרי.
בנוסף לכך, כמו גם בתחומים אלטרנטיביים אחרים – יש דיעות לכאן ולכאן באשר ליעילות ולאמינות של השימוש בטכניקת הקרקוע ככלי טיפולי.
עם זאת, אני יחסית ליברל בקטע הזה, והיות ואני לא מתיימר להוות סמכות רפואית, אני מרשה לעצמי להביא גם את היתרונות שידועים לנו מדיווחים של מי שעבד והתנסה בטכניקות השונות של ההתקרקעות
- שיפור באיכות השינה
- הפחתת כאבים כרוניים
- העלאת רמות האנרגיה
- האצת תהליכי ריפוי
- הפחתת צמיגות דם
- מנטרל רדיקלים חופשיים
- שיפור במצב הרוח
- שיפור בזרימת דם לעור הפנים
אז מה יש למדע לספר לנו על קרקוע?
אז כאמור המדע הרלוונטי רק מתפתח, אבל אציג פה כמה דוגמאות למחקרים שנעשו בתחום.
במחקר הזה, למשל – אפשר לראות השפעות חיוביות של קרקוע על איזון רמות קורטיזול שיכול להביא לשיפור משמעותי באיכות השינה ולסייע בהתמודדות עם חרדה וסטרס. באותו מחקר ישנם ממצאים המרמזים על כך שקרקוע יכול לסייע בהצאת תהליכי החלמה של פצעים ולהפחית רמות של דלקת ולסייע בוויסות של מערכת החיסון במצבים של דלקות כרוניות ומחלות אוטואימוניות.
מחקר נוסף עוסק בפוטנציאל של קרקוע להפחית את רמת הצמיגות של הדם. צמיגות יתר של הדם היא פקטור משמעותי בהתהוות של מחלות לב וכלי דם. המחקר הקטן והראשוני מדבר על כך שיש עדויות שנאספות ומעידות על קשר בין פרקטיקות של קרקוע למדדי דם חיוביים, וכמה זה חשוב למצוא התערבויות רפואיות טבעיות ונטולות תופעות לוואי.
כמה איזוטרי שזה לא יהיה, ישנו מחקר שמציג קשר בין קרקוע לבין זרימת דם באיזור הפנים, באופן היכול לשפר את מהירות ויעילות ההחלמה של רקמות עור הפנים ומראם.
מחקרים נוספים, פה הראשון וכאן השני, מציגים את הפוטנציאל של קרקוע להאיץ תהליכי החלמה מפציעות או מפעילות גופנית מאומצת, ולהפחית רמות כאב.
הדיעה הרווחת היא שיש בסיס מעולה להמשך מחקר בתחום, ונראה כי לא יעבור זמן רב עד שנוכל לגלות דברים נוספים על קרקוע דרך העדשה של המחקר.
קרקוע הלכה למעשה
אז אחרי שהבנו את המנגון הבסיסי שמאחורי הקרקוע, אציג לפני מגוון פרקטיקות שמשמשות לתהליך הקרקוע.
ללכת יחף על אדמה (או לשכב) – הדרך הפשוטה והנוחה ביותר להתקרקע היא לצאת לאדמה הקרובה לביתכם ולעמוד או ללכת ברגליים חשופות. אפשר להוסיף גם את כפות הידיים, כל נקודת מגע תתרום לתהליך. קלינט אובר, שהוא אחד מהאנשים המסורים לתחום, ממליץ על לפחות 30 דק' של חשיפה רציפה לאדמה ביום, אז כדאי לפנות לזה את הזמן. וכן, צריך בשביל זה אדמה. הריצפה ברוב הבתים של רובנו לא תומכת בזרימה החשמלית שאנחנו בונים עליה.
לטבול במקורות מים טבעיים – דרך נוספת ופשוטה יחסית, למי שמקורות אלה נגישים לו – היא לטבול במקורות מים טבעיים. המים הם דרך מעולה להתקרקע, הודות לעושרם המינרלי. מקורות מים מלוחים עדיפים לצורך זה בגלל המוליכות של החשמל, אבל גם מים מתוקים יעשו את העבודה.
לעבוד בגינה – אם פחות עובד לכם הקונספט של ללכת או לשכב על האדמה (אם כי אני ממליץ ממש לנסות), אפשר לשלב בתוך השגרה עבודת גינה. עכשיו שאתם יודעים את היתרונות הפוטנציאלים של קרקוע, תוכלו לגדל ירקות ולשפר את הבריאות בו זמנית. מדהים.
משטחי קרקוע (ובכלל ציוד קרקוע) – מתאימים למי שאין גישה נוחה ובטוחה לאדמה חשופה, או מתקשים למצוא את הזמן להתמסר להליכה יחפה בטבע. למשל, אנשים מבוגרים ומוגבלים פיזית, או מי שכמוני יושב שעות רבות במשרד מול המסך. המשטחים השונים מחוברים עם תקע מיוחד שמחבר אותם רק להארקה של המבנה. באופן הזה, מגע עם המשטח מחבר אותנו למטען החשמלי של האדמה והאלקטרונים החופשיים שלה.
יש משטחים לרגליים, או כאלה שאפשר לאנשים על שולחן העבודה מתחת למקלדת. יש כיסוי מיטה שמאפשרים להעביר את שנת הלילה מתוך חיבור לאדמה. אין ספק שזו דרך מעולה להתגבר על האילוצים של אורח החיים המודרניים, המדירים אותנו מהמפגש הפשוט הזה עם אדמה.
כאן אפשר לרכוש משטח קרקוע (אמזון)
גראונדינג כחווייה הוליסטית
לא משנה באיזה פרקטיקה של קרקוע נבחר, מומלץ להתבונן ברעיון הקרקוע כמשהו שלא נועד להקל ולהיטיב עם הגוף הפיזי בלבד. הקרקוע ברמה המנטלית מספק לנו תחושה של יציבות, ביטחון כוח פנימי, איזון ושלווה. אלה בתורם מאוד תומכים במערכת החיסון ובבריאות הכללית של הגוף.
כאשר אנחנו יוצאים לטבע הקרוב לביתנו על מנת ללכת, לשכב על אדמה או לשחות בים – יש לכוונה ולנוכחות שלנו משמעות רבה. החיבור הזה לאדמה, שמוסברת ברמה הפיזית-מדעית כמהלך של איזון חשמלי והחלפת אלקטרונים, הוא במובן רחב ועמוק יותר דיאלוג אנרגטי עם האדמה. לא רק פריקה של אנרגיה אלא גם היטענות.
בדומה ליוגה ומדיטציה, התרגול הופך אפקטיבי הרבה יותר כשאנחנו מצליחים לשהות ברגע ולהיות בתשומת לב. מומלץ לתרגל ולזמן את אותה איכות גם בזמן הקרקוע ובכלל בעת השהיה בטבע.
אז איך ממשיכים מכאן?
אצלי שמתי לב שכבר בעצם המחשבה על הריפוי שבהליכה יחפה – התחלתי לשים לב להשפעה המיטיבה של קרקוע. התחלתי לשים לב מתי וכמה אני בא במגע ישיר עם האדמה ומתוך זה להתאמץ ולאפשר לעצמי עוד ועוד רגעים. אלה הם רגעים קטנים ושמחים של נחת.
רק זכרו שנועדנו לקשר הזה עם האדמה. זה צורך אנושי – לקבל חלק פעיל במארג הטבעי שסביבנו. ברגע שתשימו לב כמה זה פשוט, לא תרצו להפסיק.
חוויתם התנסויות מעניינות עם קרקוע? אשמח לשמוע, בבקשה שתפו אותי.