טביעת רגל דיגיטלית

טביעת רגל דיגיטלית – על מידע ופרטיות בעידן הדיגיטלי

אני חייב להודות שעד לא מזמן גם אני לא ידעתי מהי טביעת רגל דיגיטלית. כלומר, לאחר עיון ותהליך מחקר, גיליתי שאני אמנם מודע לעניין או שניים הנופלים תחת הנושא, אבל זה בהחלט מעצב תודעה להרחיב את הדעת ולתפוס את מלוא היריעה.

כאזרחים דיגיטליים במאה ה-21 אנחנו, ההתממשקות שלנו עם העולם הדיגיטלי כל כך צפופה, שדווקא הרגעים בהם אנחנו לא משייטים דרך המסך הם יוצאי הדופן, המיוחדים. אנחנו מעבירים מדי יום שעות רבות אונליין, בעבודה, בלימוד, ביצירת קשרים חברתיים, במשחק.

אך למרות שאנחנו כל כך עמוק בחיים הוירטואלים, מעטים מאיתנו מודעים לכך שבכל פעולה שאנחנו עושים אונליין אנחנו משאירים אחרינו פירורי לחם, שובל של פסיעות דיגיטליות ושיירי מידע. מעטים עוד יותר יודעים מה ההשלכות האפשריות של אותן טביעות רגליים.

מהי טביעת רגל דיגיטלית?

אז כמו שהצגתי בפתיחת המאמר – הפעילות האינטרנטית שלנו משאירה טביעות רגליים בנוף הדיגיטלי. זה בעצם כל המידע הניתן לאיתור אודות הפעילויות ואופני התקשורת הדיגיטלית בה אנחנו משתמשים. תחת זה ניתן לכלול מידע ונתונים שאנחנו מאשרים לאתרים לקבל מאיתנו, מיילים שאנחנו שולחים, פוסטים שאנחנו מפרסמים או משתפים במדיות החברתיות וכו'.

בכל פעם שאנחנו מבקרים באתר והוא מטמין אצלנו דרך דפדפן קובץ קוקיס (Cookie), המאפשר איסוף מידע אודותינו – שביל הפסיעות שלנו הולך וגדל.

על אף שלמראית עין כל העניין נדמה בלתי-מזיק, למעשה המידע יכול לחשוף יותר פרטים אודותינו ממה שהיינו רוצים, ולהפוך את המידע האישי שלנו לפגיע.

טביעת רגל דיגיטלית נהוג לחלק לשתי קטגוריות – טביעת רגל אקטיבית וטביעת רגל פאסיבית.

טביעת רגל אקטיבית נוגעת לשביל המידע שאנחנו משאירים אחרינו ביודעין ובכוונה, כמו פרסום של בלוג, שליחת מייל, פרסום ברשתות חברתיות או מילוי טופס תוך מתן אישור פרסום.

טביעת רגל פאסיבית מתייחסת לשביל המידע שלנו הניתן שלא ביודעין או בכוונה תחילה, למשל: על ידי גלישה באתרים ושימוש באפליקציות אשר עושים שימוש במיקום הגיאוגרפי שלנו או חיפוש ובדיקה של מוצרים ושירותים שאוספים מידע אודותינו על מנת לייצר פרופילים שיווקים ולשפר את יעילות הפרסום.

למה בדרך כלל טביעת רגל דיגיטלית משמשת?

טביעת הרגל הדיגיטלית שלנו משמשת לעיתים קרובות על מנת להשיג מידע אישי אודותינו, למשל מידע דמוגרפי, מידע אודות הנטיות הפוליטיות שלנו או תחומי העניין. כמו שהזכרתי מוקדם יותר, דרך מקובלת לאסוף את המידע הרלוונטי היא בעזרת קובץ קוקיס שמוטמע במחשב שלנו על מנת לעקוב אחר הפעילות העתידית שלנו.

זה מה שמאפשר לנו, למשל, לשמור פריטים בעגלת הקניות באתרי מסחר, לשמור פרטי גישה ולאתרים להציע לנו הצעות מותאמות אישית על בסיס מיקומנו הגיאוגרפי ותחומי העניין שלנו.

טביעת רגל דיגיטלית משמשת מפרסמים כדי לייצר מודעות שמותאמות לנו. כמו למשל שאנחנו גולשים בחנות אונליין ומסתכלים על זוג נעליים, ולאחר מכן רואים את אותו הזוג בניופיד שלנו בפייסבוק.

שימוש נוסף שראוי להתייחס אליו, מזווית קצת אחרת – הוא של מעסיקים (או כל אחד שרוצה לקבל תמונת רקע שלנו בלי ידיעתנו).

היום זה פופולרי ומקובל להריץ חיפוש גוגל על מועמד למשרה כחלק מתהליך הגיוס (על אף שזה עניין שנוי במחלוקת מבחינה חוקית). מעסיקים רבים מודים שדחו מועמד על בסיס מידע שהם כרו במדיות החברתיות.

המציאות היא שאפילו אם פרופיל הפייסבוק שלכם מוגדר כפרטי, אין לדעת אילו פוסטים ותמונות נמצאים במרחבים הדיגיטליים ונגישים לאחרים שיכולים לראות. אלה יכולים לעלות לעיתים קרובות בחיפוש גוגל פשוט.

לכן, אם אתם מחפשים עבודה אולי זה זמן טוב להתייחס לנראות הדיגיטלית שלכם, ולא רק לזו המיוצגת במדיות החברתיות.

טביעת רגל דיגיטלית רק גדלה, לא קטנה

ראוי לציין – למחוק את טביעת רגל דיגיטלית מהאינטרנט היא משימה בלתי אפשרית בגלל שאנחנו כל הזמן במעקב ובניטור על ידי כל אחת מהפלטפורמות שאנחנו באים איתן במגע. בכל מקום שאנחנו עוברים בו, אנחנו משאירים פסיעה.

זה יותר קל למאגרי המידע לשמור את המידע אודותינו ולא למחוק אותו.

יש מי שיחשוב על זה לחיוב ויש מי לשלילה. ניתן לחשוב בייאוש על כל אותן טעויות שעשינו ושקעו לקרקעית האינטרנט או לדמיין את כל אותם הדברים היפים והטובים שיצרנו וחווינו, שנצרבו בזיכרון הדיגיטלי הקולקטיבי. כך או אחרת – הכל שם.

מה שכן, חשוב וטוב לדעת שרפורמות שונות בשנים האחרונות הביאו לכך שלנו, הגולשים הקטנים, יש זכויות שלא היו לנו קודם – אנחנו יכולים לבקש מהחברות הגדולות שמחזיקות במידע אודותינו לשתף אותו או למחוק אותו.

היות ומדובר בביורוקרטיה מסועפת מאוד, איך לא – המימוש של הזכויות האלו בפועל משתנה מחברה לחברה, אבל בגדול זה מרתק ומעניין לצאת ולחקור מה ניתן לעשות ואיזה מידע קיים.

מאמר מרתק בנושא ניתן למצוא כאן בבלוג של Mine (חברה ישראלית מעניינת בפני עצמה).

אז איך כדאי לנו לנהל את טביעת הרגל הדיגיטלית שלנו?

להכיר את הזכויות: ממשלות העולם מתעוררות לאט לאט להבין שהסוגיה של פרטיות ואבטחת מידע היא לחלוטין בתחום אחריותם. מאמצי החקיקה עדיין אינם מספיקים, אבל בהחלט אפשר לראות תמורות ושינויים בכיוון חיובי.

לאזרחי קליפורניה למשל, יש דרכים נוספות לשלוט על המידע שעסקים אוספים אודותם בזכות ה-California Consumer Privacy Act of 2018 (CCPA)

דוגמה נוספת היא ה-GDRP, רגולציה אירופאית שיצאה ב-2018 ומתייחסת לאופן שבו החברות הגדולות מתנהלות עם המידע אודות המשתמשים. זו אותה רגולציה שבעקבותיה אתרי אינטרנט החלו לשאול אותו אם אנחנו מאשרים את השימוש בקבצי הקוקיס שכתבתי עליהם בחלק מוקדם יותר במאמר.

הנושא הזה דינמי ולכן בעיקר כדאי לעקוב אחר התרחשויות ושינויים הנוגעים לנושא, מפני שהם מאוד מאוד רלוונטים אלינו ולזכות שלנו לפרטיות.

לשלוט על הגדרות החשבון והפרטיות: לכל האחד מהחשבונות הפעילים שלנו, בין אם זה גוגל, פייסבוק או מאק – יש איזור שבו ניתן להגדיר דברים הקשורים לפרטיות. עם זאת, רק מעטים מאיתנו באמת נותנים את הדעת על האפשרות להגדיר את הדברים בכוחות עצמנו ולא להסתמך על ברירת המחדל.

במסגרת ההגדרות האלה נוכל לשנות את מידת הפרטיות של הפוסטים שלנו, או להגביל איסוף של מידע מסויים או שיתופו עם צד ג'.

עצם ההרגל לעבור על ההגדרות ולהתאים אותם, עוזר לנו להבין טוב יותר איזה מידע החברות האלה אוספות. זה מרחיב תודעה. במקרה של גוגל למשל, מדובר על תיעוד של הכל פחות או יותר – כל הפעולות שביצענו אונליין כאשר היינו מחוברים לחשבון גוגל, כל החיפושים, המיקומים וכו'.

רוב המדיות החברתיות מאפשרות לנו להוריד את המידע שהם צברו עלינו, ככה עושים את זה בפייסבוק למשל. אני ממש ממליץ לנסות ולראות.

דוגמה קונקרטית וטובה לנושא, היא הדרמה המוצדקת שהיתה סביב שינוי מדיניות הפרטיות של וואטסאפ – אפשר לקרוא כאן בהרבה.

לחפש את עצמנו ברשת: חיפוש בגוגל נותן לנו אמת מידה בנוגע לנוכחות הדיגיטלית שלנו. זה עניין די פוקח עיניים, לעבור ולסקור את כל המידע הפרטי שלכם שנמצא ברשת ונגיש לאחרים.

דבר נוסף שאפשר לעשות זה להריץ חיפוש על כתובת המייל שלכם דרך הכלי זה שעוזר להבין אם כתובת המייל שלכם היתה מעורר באיזה מאורע משמעותי של פריצת מידע. אם גיליתם שכן, מומלץ להחליף סיסמאות ולא להשתמש באותם סיסמאות, גם לא בחשבונות אחרים.

להשתמש בהתראות גוגל: אסטרטגיה מעניינת נוספת, במיוחד למי מאיתנו שאין לו שם נפוץ מדי, היא לעשות לעצמנו התראות גוגל על שמנו, כך שנקבל מגוגל דיווחים על מידע חדש שמתפרסם עם השם שלנו.

לחשוב לפני שמפרסמים: עיקרון בסיסי אבל חשוב, הוא להתחיל לחשוב לפני שאנחנו לוחצים "שלח". שיתוף מידע נהיה משהו כל כך אינטואיטיבי והרבה פעמים אוטומטי וחסר מחשבה מוקדמת, שכדאי לנו לשוב ולתרגל את מידת האיפוק.

לא להשאיר עקבות: בסופו של דבר הרבה יותר פשוט לנסות ולהמנע מלייצר טביעות רגל חדשות מאשר להסיר טביעות ישנות. זה דורש מיומנות, ללמוד כיצד לנוע במרחבים הדיגיטליים באופן המכבד את הפרטיות שלנו, אבל זו מיומנות שראוי ללמוד אותה בעולם שבו כלכלת המידע הולכת ונוגסת ביותר ויותר זכויות.

בכל הנוגע לגלישה דרך הדפדפן צריך לזכור שיש את האפשרות לגלוש באנונימיות (Incognito), מקש ימני על הכפתור של הכרום, או בתפריט האפשרויות תמצאו "חלון גלישה בסתר". בגלישה זו היא לא נשמר המידע  שהדפדפן בדרך כלל אוגר, כגון היסטוריית גלישה, סיסמאות, מידע הנשמר בטפסים שהמשתמש ממלא, הורדות ו-Cookies.

בכל הנוגע לרשתות חברתיות, אנחנו צריכים להזכיר לנו מדי פעם, כי ממש פשוט לשכוח – שהכל מאוד פומבי. ראוי לחשוב פעמיים לפני שמפרסמים מידע אישי, או דברים שלאחר מכן נצטרך להסביר לחברים, בני משפחה או לבוס שלנו, רחמנא לצלן.

אין צורך להכנס לפאניקה

מטרת המאמר הזו היא לעורר למודעות ולא לעורר חרדה. טביעת רגל דיגיטלית היא דוגמה למשהו שאנחנו לא מתייחסים אליו בהתנהלות היומיומית שלנו במרחב הדיגיטלי פשוט כי יש יותר מדי דברים לתת עליהם את הדעת, וגם מפני שכבר מזמן קיבלנו את התחושה שאין שום דבר יעיל שאנחנו יכולים לעשות בנוגע למידע שלנו.

רציתי להראות שיש מה לעשות ושכדאי לעשות. גם אם זה נדמה זניח וחסר משמעות, זה לא. אנחנו צריכים להתעורר כחברה לכבד יותר את הפרטיות שלנו כדי שנוכל לדרוש מהחברות והתאגידים לכבד אותם גם כן.

השינוי כרגיל, מתחיל בנו.

לגמרי עשוי לעניין אותך:

אם הגעת עד הלום

במייל אני משתף תוכן ייחודי, מעשי ומרחיב תודעה.
ספאם לא יהיה שם וניתן לצאת בקלות בכל רגע (לא אפגע).