הפחד מהחמצה

מ-FOMO ל-JOMO – הפחד מהחמצה הופך להנאה שבהחמצה

"החמצה יכולה להיות דבר חיובי. יש כל מיני סיבות שבגינם אנחנו סובלים מהפחד מהחמצה. המדיות החברתיות שמאפשרות לנו להשוות את עצמנו כל הזמן לאנשים אחרים, לראות איזה חיים נהדרים יש להם. השוואה כזאת גורמת לנו לעיתים לתהות האם חיינו לא מספיק טובים. אולי אנחנו צריכים להתפתח או להשתנות כדי לחיות את החיים במלואם.

גם התרבות הצרכנית מעודדת את הפחד מהחמצה, עם חזית שיווקית שמראה לנו בעקביות שיכול להיות לנו יותר טוב, יותר חדש.

יש סיפוק פוטנציאלי גדול בלהתנתק ולהתרחק מהמסרים האלה שדוחפים אותנו לצרוך ולהתפתח. ישנה הזדמנות ליצור מערכות יחסים עמוקות יותר עם אנשים, משמעותיות יותר מהאינטראקציות הדיגיטליות השטחיות, המשאירות אותנו בהשוואה תמידית לאחרים.

זה דורש תרגול להחמיץ מבחירה את אינסוף האפשרויות שהעולם המודרני מאפשר לנו בכל רגע.

זה לא רעיון חדש. אפילו פילוסופים יוונים מהעת העתיקה עסקו בכך. אריסטו למשל, דיבר על הצורך למצוא איזון בין עודף עשייה לחוסר עשייה.

אנחנו אומרים לילדים שלנו שהם יכולים לעשות הכל, שזה רק תלוי בבחירות שלהם. אמנם יש לנו כוונות טובות אבל זו בעצם אשליה – לא הכל אפשרי. אנחנו כבני אדם מוגבלים במגוון דרכים וזה חשוב ומשמעותי להיות מודעים למגבלות האלה.

אבל זה בעצם חיובי, לא לחיות בעולם שהוא לגמרי אפשרי, ושהכל בו הוא תוצר של תשוקות ורצונות. זה חלק מלהיות אנושי, לחיות את החיים שלנו ביחס לחיים אחרים ולסביבה."

בחרתי לצטט ולתרגם כאן את פרופסור סוונד ברינקמן, חוקר פסיכולוגיה ותרבות, מפני שהוא מגדיר ממש טוב. את אחת מתופעות הלוואי הפופולריות ביותר של המדיות החברתיות. הפחד מהחמצה מהווה רק חלק קטן מהשפעה שלילית רחבה יותר של המדיות חברתיות על החברה, השפעה דרמטית שיש לה מאפיינים חברתיים, פסיכולוגיים וקוגנטיביים שראוי לתת עליהם את הדעת. אני לא אומר לכולם ובאופן גורף שעליהם לנטוש את המרחב החברתי הדיגיטלי, אבל בהחלט אומר בבטחה שכולנו נתרם מטיפוח זווית ראייה חדשה ומפוכחת יותר על התפקיד שהמדיות החברתיות משחקות בחיינו.

הפחד מהחמצה הוא מושג יחסית חדש

רק לפני כמה שנים נכנס המושג (FOMO ׁׂ(Fear Of Missing Out למילון אוקספורד. עד אז לא היתה הגדרה ברורה לחרדה הזו שמלווה, למשל, את הידיעה על אירוע חברתי והתחושה שאנחנו צריכים להיות בו למקרה שנפסיד משהו. או הרצון להפטר ממחוייבות אל מול הזמנה שנשמעת לנו אטרקטיבית יותר. או אפילו חברים לעבודה שמשוחחים על איזו סדרת טלוויזיה והתחושה שלנו שאנחנו לא בעניינים.

גם הנטייה של נהגים להתכתב בוואטסאפ או לבדוק אם יש משהו חדש במייל או בפייסבוק – תוך סיכון של חייהם וחייהם של אחרים – היא ביטוי לפחד מהחמצה, ממש כך.

אפילו שאנחנו בוחרים במודע להתנתק אנחנו עשויים למצוא את עצמנו נשאבים בחזרה למכשיר הסלולרי כדי לבדוק רק עוד דבר אחד קטן.

הטווח האפשרי לפחד מהחמצה הוא גדול ויכול לנוע בין רגשות חרטה עדינים על כך שלא השתתפנו באיזשהו אירוע ועד למצב שבו אנחנו אומרים כן לכל אירוע והזמנה, אפילו שזה לא תמיד מתאים ומדוייק.

הפחד מהחמצה נמצא ברקע של חלק ניכר מהפעילות שלנו במדיות החברתיות. הוא גורם לתחושת חרדה עדינה ועיקשת ויש לו השפעה על איכות החווייה היומיומית שלנו והקשרים החברתיים שלנו.

הטכנולוגיה תומכת ב-FOMO

במאמרו "How Technology is Hijacking Your Mind — from a Magician and Google Design Ethicist" מספר טריסטן האריס, יזם מעמק הסיליקון שייסד תנועה בשם 'Time Well Spent', אודות השיטות השונות בהם משתמשת הטכנולוגיה על מנת להכתיב לנו את סדר היום. האפליקציות, האתרים, המדיות החברתיות – כולן מודעות לפחד שלנו לפספס משהו חשוב ומנצלות אותו כדי לשמר אותנו מחוברים.

אנחנו לא בנויים לחיות עם הפחד הזה שמלווה אותנו מרגע לרגע, טריסטן אומר. הפחד מהחמצה עולה בעיקר לפני שאנחנו מתנתקים מהטכנולוגיה ולא אחרי. אם אנחנו מצליחים להתנתק לפרק זמן משמעותי, נאמר יום שלם או סופ"ש, הפחד הזה נחלש משמעותית ומאבד מעוצמתו.

חברות הטכנולוגיה מודעות לקושי שלנו להמנע מלחזור ולהכנס לאפליקציות ולמדיות החברתיות ומנצלות את זה לטובתן, לא בהכרח משום שיש להן כוונות רעות אלא פשוט בגלל שהמודל הכלכלי שלהם מתבסס על משך הזמן שאנחנו שוהים בתוך הממשקים הדיגיטליים ובאים איתם במגע.

הן מעסיקות את טובי המוחות כדי לפתח את היכולת של הטכנולוגיה לעשות שימוש בחולשות הפסיכולוגיות והקוגניטיביות שלנו (וה-FOMO הוא רק אחד, אם כי משמעותי שבהם) על מנת להשאיר אותנו מחוברים וכמה שיותר.

אז מה הפלא שקשה לנו, ללא מאמץ ממוקד, להשתחרר מהפחד הזה? מההרגל שהוא יוצר אצלנו?

אז איך ממירים את הפחד מהחמצה בהנאה שבהחמצה?

ההנאה שבהחמצה (JOMO) הוא תרגול המהווה תרופת-נגד לפחד מההחמצה. במהות מדובר על נוכחות בהווה וחיבור לתחושת סיפוק ממה שיש לנו בחיים כמו שהם. על השתחררות מודעת מהצורך להשוות את עצמנו לאחרים וכיבוי אקטיבי של רעשי הרקע שמרחיקים אותנו מהידיעה של מה טוב ונכון לנו.

זה התרגול לומר 'לא' והרבה ממנו, ללמוד להעדיף מעט דברים שיש להם הרבה ערך, מאשר לבחור בהרבה השטחי. להעדיף קשרים חברתיים משמעותיים לעומת קשרים דיגיטליים שטחיים. לשים יותר כוונה בכל הנוגע לאופן שבו אנחנו משתמשים בזמן שלנו.

התרגול להתנתק באופן זמני אך אקטיבי מהטכנולוגיה ולהנות מהשקט המנטלי והרגשי שזה מאפשר לנו. להתחבר לעצמנו, לצרכים ולרצונות שלנו מחדש.

  • זמן ללא-טכנולוגיה: וודאו שיש לכם זמן פנוי במהלך היום ובמהלך השבוע במנותק מהמסכים. ארגנו את מרחב העבודה והפנאי שלכם באופן שיתמוך בכך. צמצמו הסחות דעת על ידי ביטול התראות בטלפון, שימוש בהגדרת Do not disturb בפלאפון, מחיקת אפליקציות של רשתות חברתיות מהנייד כך שהשימוש יוגבל לזמן העבודה, הגדירו לעצמכם מגבלת שעות לזמן מסך – ואלה רק דוגמאות לכללי התנהלות שיכולים להבטיח לך זמן חופשי ממסכים. 
  • ניהול זמן עם כוונה: הכניסו ללו"ז את הדברים שחשובים לכם. בין אם זה פעילות גופנית, פגישת קפה עם חברים או קולגות, סשן כתיבה או כל דבר אחר שאתם אוהבים לעשות – תנו לזה מקום משמעותי בתכנון השבוע שלכם. 
  • לתרגל לומר לא: להגיד 'לא' זה תרגול מצויין, במיוחד למי שמתקשה בכך. אתם יכולים לבחור שלא לענות לשיחה נכנסת או להשיב להודעת וואטסאפ ברגע שהן מופיעות. לבחור שלא להשתתף באירוע מסויים או לפגוש אדם מסויים. ברגע שמתחילים להרגיש בנוח לומר לא, ניתן לשים לב יותר ברגישות למה שנכון ומדוייק לנו – והרבה פעמים ה-'לא' הרבה יותר מתאים מה-'כן'. 
  • להאט: קחו את הזמן. השהו את התגובה שלכם, קחו רגע להבין מה אתם מרגישים. השהו את הדחף להכנס לפייסבוק או לאתר החדשות כדי להתעדכן במה שקורה. במרחב שנפתח, שאלו את עצמכם "האם זה באמת מה שאני רוצה לעשות?", "האם זה באמת תורם לי?". סופ"ש הוא מרחב מצויין להיות בהקשבה לדחפים ששולחים אותנו למסכים למרות שמנוחה היא כנראה הבחירה הטובה ביותר. 
  • לתרגל נוכחות: בסופו של דבר האלטרנטיבה המושלמת והפשוטה ביותר לפחד מהחמצה היא היכולת להתמלא במה שיש לרגע הזה להציע לנו. בהמשך להזמנה להאט, ההזמנה היא ללמוד כיצד לחזור לנוכחות מודעת ברגע. לתרגל את החזרה להווה כברירת מחדל – מה שאני עושה כרגע בחווייה המיידית משמעותי וממלא יותר ממה שמחכה לי באינטרנט. ויותר מזה, אולי אתם צריכים לעשות התאמות מסויימות במציאות המיידית כדי להפוך אותה למשמעותית יותר, כתרופת-נגד למה שאתם כביכול מפספסים במציאות המקבילה והאינסופית שמתרחשת בכל רגע. 
  • לפעול מתוך ערכים: אם אין לנו בהירות לגבי מה חשוב לנו, כל הדברים הם אופציה עבורנו. ככל שיותר דברים אפשריים עבורנו, כך הבלבול ותחושת הפספוס גדולים יותר. על כן, מה שיכול לעזור לנו מאוד הוא פוקוס – איזשהו קו מנחה שעוזר לנו לקבל החלטות בקלות ועל סמך אינטואיציה. דרך טובה לרכוש את היכולת לבחור בצורה מודעת ונכונה – היא להיות מאוד ברורים עם הערכים שחשובים לנו ולפעול מתוכם.שאלו את עצמכם את השאלות:

    – מהם הדברים הראשונים שהייתי עושה אם לא הייתי צריך לדאוג בגלל פרנסה?
    – איך יום אופטימלי נראה לדעתי?
    – איזה מהדברים שאני עושה גורמים לי להרגיש לא-טוב לאחר מכן?
    – מה הם המטרות והיעדים שהייתי רוצה להגשים? 

    רשמו לעצמכם תשובות על דף ומקמו אותו במקום מרכזי בחייכם. עדכנו אותו מדי פעם ככל שתקבלו יותר בהירות. התובנות שיעלו לכם ישמשו לכם כמצפן. תוכלו להתחיל ולהתמקד באורח חיים ובפעילויות שמשרתות את הדברים שחשובים לכם באמת.על משקל הדברים שאנחנו בוחרים לעשות, מתבהרים לנו גם אותם הדברים שאנחנו לא רוצים לעשות, שמרחיקים אותנו מהגשמת החלומות שלנו. הבחירה בין 'לא' ו-'כן' נהיית פשוטה יותר – אנחנו מאמצים את מה שמקדם את הערכים שלנו ומסרבים בנימוס (או בתוקף 🙂 ) למה שעומד בדרכנו.

דילמת השפע

אנחנו חיים במציאות שבה השפע נגיש מתמיד. ישנן אינסוף אפשרויות הזמינות עבורנו בלחיצת כפתור. אנחנו צריכים ללמוד לבחור מה שטוב עבורנו באותו רגע ולהזיז את כל השאר מהתודעה. היות ואנחנו חיים בעולם דיגיטלי ומחוברים אליו לעיתים גם בעל כורחנו, הבחירה להתעלם משאר האפשרויות צריכה להיות בחירה אקטיבית ומודעת כדי להיות יעילה – אנחנו צריכים להגן על עצמנו מפני דילמת השפע שמשאירה אותנו בתחושה התמידית שאנחנו מחמיצים משהו. שיש משהו יותר טוב שיכלנו לבחור, לקנות, לחוות.

אם זיהיתם שגם אתם סובלים ברמה כזו או אחרת מהפחד מהחמצה (ברוכים הבאים למועדון), נסו ליישם כמה מההנחיות המוצעות כאן במאמר. על אף שחלקן יחסית מופשטות באופיין, כל אחת מהם בהנתן תשומת הלב הנכונה, יכולה להאיר לכם את הדרך לתודעה שקטה יותר. מודעות, היא מילת המפתח בכל מה שקשור לשינוי הרגלים, זו הדלת דרכה אפשר לעבור למציאות נינוחה ונוכחת יותר. רק תנסו.

לגמרי עשוי לעניין אותך:

אם הגעת עד הלום

במייל אני משתף תוכן ייחודי, מעשי ומרחיב תודעה.
ספאם לא יהיה שם וניתן לצאת בקלות בכל רגע (לא אפגע).

אפשר ללמוד גם לבד.

בדיוור שלי אני כותב ומשתף בקפידה אך ורק בנושאים מרחיבי תודעה.
יהיו שם כלים פרקטיים, הזמנה לתרגול, השראה להתבוננות והגיגים מחיים מינימליסטיים.

מדי פעם אני גם משתף בנימוס על תהליכים ברוח התוכן שתפגשו בבלוג ובדיוור.