לא משנה איזו כישור חדש אנחנו רוכשים, לומדים שפה, כלי טכנולוגי או משחקים שחמט – אנחנו משפיעים על החיווט של המוח שלנו ברמה העמוקה ביותר. יותר ויותר מחקרים מראים לנו את הגמישות הפוטנציאלית של המוח והיכולת שלנו להשפיע עליו ולטפח אותו גם אחרי שנותינו הצעירות. אמנם זה ידוע ששפה למשל, נלמדת בקלות רבה יותר, בגילאים צעירים מאוד, אבל המדע מלמד אותנו שגם בגילאים מבוגרים יותר ניתן לעשות שינויים מהותיים במבנה המוח.
כשאנחנו חוזרים ומבצעים פעולה ספציפית לאורך זמן, ומפעילים את אותם האיזורים במוח אשר נדרשים כדי לבצע אותה, המוח לומד ומתפתח לבצע את הפעולה בצורה מהירה וחלקה יותר. הוא עושה את בעזרת תהליך שנקרא מיאלינציה.
מיאלין הוא כמו הבידוד מסביב לכבל חשמלי
המיאלין הוא חומר המורכב משומנים וחלבונים, המשמש כמבודד סביב תאי עצב ושלוחותיהם ומסייע לפעילות העצבית להתקיים במהירות וביעילות, ממש כמו בידוד מסביב לכבלים חשמליים. באבולוציה האנושית, מיאלין הוא שככל הנראה אפשר לאבותינו לגדול ולפתח מערכת עצבים מרכזית מורכבת, והוא מהווה רכיב חשוב ביותר לתפקוד קוגניטיבי אופטימלי.
הדימוי של הכבל החשמליים בהקשר הזה הוא נוח. כבל לא מבודד יחשמל כל דבר שיתקרב אליו או יבוא איתו במגע, בעוד כבל מבודד יזרים את החשמל בכיוון אליו הוא אמור לזרום. החיווט של המוח שלנו, בסופו של דבר, גם הוא אסופת כבלים חשמליים שמחברת בין חלקים שונים.
איכות מעטפת המיאלין חשובה ביותר בתוך המציאות החשמלית הצפופה של המוח. דמיינו שאתם מרימים את המתג להדליק אור בחדר ובמקום זה מפעילים משהו אחר. חיווט מדוייק בהקשר הזה הוא קריטי ביותר.
במילים אחרות, המיאלין עוזר למסר החשמלי לעבור בצורה חלקה, מהירה ועוצמתית יותר בין הנוירונים.
זה הגיל והתרגיל
באופן טבעי כמות המיאלין יורדת עם הגיל. בין היתר בגלל ירידה בתפקוד של האוליגודנדרוציטים, התאים במוח שאחראיים על ייצור המיאלין. גם בלי הפקטור של הגיל, האוליגודנדרוציטים הם בין התאים הפגיעים ביותר שיש לנו במערכת העצבים. דברים נוספים שיכולים להפריע לייצור תקין של מיאלין הם – סוכר גבוה, שינה ירודה \ לא מספיק שינה, אלכוהול, חוסרים תזונתיים, חוסר איזון הורמונלי.
כאשר אנחנו מייצרים את התנאים המיטיבים לייצור מיאלין, אנחנו יכולים לשמר אותו לאורך כל שלבי החיים.
הרבה מהמיאלין נוצר באופן טבעי, בעיקר בילדות. ילדים עסוקים כל הזמן בפעילות קוגנטיבית מוגברת שמייצרת הרבה מיאלין. בגילאים מבוגרים יותר, אנחנו עדיין יכולים לייצר מיאלין אך התהליך קורה לאט יותר וכרוך במאמץ רב יותר.
מיאלין ותפקוד קוגניטיבי
לא פשוט להוכיח את הקשר בין מיאלין לביצועים קוגנטיביים, על אף שללא ספק ניתן להניח כי לשיפור המהירות והיעילות של המסרים החשמליים במוח – יש השפעה חיובית על הקוגניציה. במחקר מ-2005 מצאו קשר משמעותי בין מס' שעות האימון של פסנתרנים מקצועיים בילדותם ובהתבגרותם, לדחיסות החומר הלבן במוחם, באיזורים הקשורים למוטוריקה של האצבעות, מרכזי עיבוד של מסרים חושיים ואיזורים נוספים במוח – ביחס לאנשים רגילים.
תמיכה נוספת בקשר הזה בין מיאלין לתפקוד קוגניטיבי אנחנו יכולים לראות בדרך השלילה – מה קורה בהעדר מיאלין. חוסר מיאלין מקושר למחלות ניווניות של מערכת העצבים דוגמת טרשת נפוצה, המלווה במגוון של סיפמטומים נוירולוגיים הקשורים לפגיעה בתפיסה חושית, תפקוד מוטורי, דיבור וכיוצא באלה.
אמנם ראינו שמשך התרגול או החזרתיות הם פקטורים משמעותיים בתהליך ייצור מעטפת המיאלין, אבל בכל הנוגע לתרגול חשוב לזכור גם את האיכות ולא רק את הכמות. אם נחזור ונתרגל פעם אחר פעם מבלי לעסוק בשיפור התרגול ולמידה מטעויות, נפעיל באופן קבוע גם איזורים שאינם משפרים את היכולת הקוגניטיבית שלנו. לכן, לא רק שחשוב לנו לתרגל בתדירות גבוהה, אנחנו צריכים גם צריכים לדאוג שיהיה לנו משוב איכותי כדי שנוכל מפעם לפעם להשתפר ולהשיג תוצאות טובות יותר.
בשנים האחרונות, עם התפתחות חקר המוח, אנחנו מוצאים עוד הוכחות לכך שהמיאלין משחק תפקיד מאוד חשוב ביכולת שלנו ללמוד, בפיתוח הזיכרון, השליטה המוטורי ותפקודים נוספים, כפי שניתן לקרוא במאמר מ-2019 שפורסם ב-Scientific American.
מה אפשר לעשות כדי לקדם ייצור של מיאלין?
אין צורך לחלות במחלה ניוונית של מערכת העצבים כדי לתת את הדעת על המיאלין. אחרי שהבנו את החשיבות הגדולה שיש למיאלין בהקשר של למידה והתפתחות קוגניטיבית, אני מזמין אתכם לראות איזה התאמות באורח החיים ובתזונה ניתן לעשות על מנת לקדם ייצור של מיאלין ותפקוד קוגנטיבי גבוה.
שינה ומלטונין
ישנם מחקרים המראים כי במהלך השינה ישנו ייצור מוגבר של אוליגודנדרוציטים וגם תהליך ריפוי של רקמת המיאלין. 7 שעות שינה טובות, לפחות ברוב השבוע, הן הכרחיות לרוב האנשים על מנת לשמור על תפקוד קוגניטיבי גבוה. אבל זה לא רק הכמות שחשובה אלא גם האיכות – החוקרים גילו שייצור תאים מקדמי מיאלין עולה בעת שינה עמוקה (REM). בהתאמה, נמצא גם קשר ישיר בין רמות מלטונין (הורמון השינה) לתהליכי מיאלינציה.
בלוטת התירואיד התריס
מחקר הראה שמחסור ביוד ובהורמוני התריס יכול לפגוע בתהליכי המיאלינציה. מנגד מראים מחקרים שהורמוני התריס תומכים בתהליכים אלה. על כן, תמיכה בבלוטת התריס מסייעת לשפר את התפקוד הקוגניטיבי. אנשים הסובלים מתת-פעילות של בלוטת התריס כמעט תמיד מדווחים על פגיעה בזיכרון ובריכוז. אם יש חוסר איזון ידוע בבלוטה מומלץ להסתייע בטיפול צמחי או תרופתי תומך. אם הבלוטה מאוזנת מומלץ לשלב בתזונה כמות מספקת של יוד. מקור טבעי ומומלץ ליוד הינם אצות של מים מלוחים.
ויטמינים ומינרלים
ויטמין C: ויטמין C וקולגן (שזקוק לויטמין C בתהליך הייצור שלו) – נמצאו שניהם קשורים לתהליך ייצור המיאלין. מקורות מומלצים לויטמין הם: פלפל אדום, פירות הדר, ירקות עליים ירוקים ופירות יער. ניתן כמובן לקחת אותו גם בתוסף (המלצה של נטורופתים – ויטמין C ליפוזומלי).
ברזל: ברזל הוא מינרל שמשחק תפקיד מהותי בייצור אנרגיה בתאים ובנשיאת חמצן. במחקר נמצא שרמות נמוכות של ברזל הביאו לירידה בתהליך ייצור המיאלין בעוד רמות נאותות של ברזל תומכות בתהליך. ברזל מומלץ לקבל מהמזון אך במקרים רבים ישנו חסר מהותי, בעיקר אצל נשים (בעקבות הדימום החודשי) ובמקרים כאלה מומלץ לצרוך ברזל נוזלי.
ויטמין D: ויטמין D נמצא בכמה מחקרים כבעל תפקיד חשוב בייצור מיאלין. באחד המחקרים נמצא כי הקולטנים של הויטמין האיצו את תהליכי הייצור. בגלל שלחלק גדול מהאוכולוסיה חסר ויטמין D, מומלץ לעשות בדיקת דם ולבדוק חוסרים. הדרך הכי טובה לקבל ויטמין D היא בחשיפה מתונה לשמש, ללא קרם הגנה, אך במקרים מסויימים מומלץ להשתמש בתוסף.
לימוד של כישור חדש
כמו שכתבתי בתחילת המאמר, לימוד של משהו חדש ומורכב כמו שפה או לנגן על כלי נגינה, מעודד ייצור מיאלין באיזור במוח המופעל דרך אותו לימוד. מחקר אף הראה שיש קשר ישיר בין מספר שעות האימון לעלייה בכמות המיאלין.
צמחי מרפא
ישנם מספר צמחי מרפא שנמצאו בעלי זיקה למיאלין ומשמשים כחלק מהטיפול הטבעי במצבי של ירידה בתפקוד של מערכת העצבים.
ספלילה (בעברית, לא יעזור לכם הרבה 🙂 ) או Centella (Hydrocotyl) asiatica נמצא פעיל בשיקום ויצירה של מעטפת מיאלין.
צמח האשווגנדה, או Withania somnifera, ובייחוד חומר פעיל בשם Withanoside IV נמצא כמעלה רמות של מיאלין.
גינקו בילובה (Ginkgo Biloba) צמח מוכר בשימוש לחיזוק התפקוד הקוגניטיבי, הרבה פעמים בקרב הגיל השלישי, ונמצא שהפעילות שלו על מערכת העצבים עשוייה לעבוד דרך השפעה חיובית על ייצור מיאלין.
סיכום
המסר הכי חשוב של המאמר הזה הוא שאנחנו יכולים להשפיע מאוד על התפקוד הקוגניטיבי שלנו. זה לא גזירה משמיים אלא נגזרת של תרגול, תזונה ואורח חיים. המוח שלנו יותר גמיש ממה שרובנו תופסים וניתן לאמן אותו ובכך לייצר שינויים ביולוגיים חיוביים שישפרו לנו את הזיכרון, יכולות הלימוד, הריכוז, התפיסה החושית ומצב הרוח.
כמו שניתן לראות, המיאלין משחק תפקיד חשוב בתפקוד הקוגנטיבי שלנו. באופן טבעי הוא הולך ומתמעט עם הגיל, אבל ניתן להשפיע עליו לחיוב. אל תחכו לירידה בתפקוד המוח כדי להשקיע באחד האיברים החשובים ביותר שיש לנו – אתם יכולים להתחיל כבר מעכשיו.
