מטאוורס

מטאוורס – הצד האפל של העתיד הקרוב

בתקופה האחרונה המושג מטאוורס (Metaverse) מתחיל לקבל כותרות.

באוקטובר 2021 מארק צוקרברג הצהיר על מיתוג מחדש של התאגיד פייסבוק תחת השם Meta. באותו מעמד צוקרברג אמר שהוא כל כך מאמין במטאוורס, שהוא הולך להשקיע בו מיליארדי דולרים.

ענקיות הטכנולוגיה – גוגל, אפל, מיקרוסופט ואחרות – רצים לצידם כדי לייצר מטאוורס, עולם של מציאות וירטואלית שבו נחווה את העולם באמצעות אווטרים, נשחק במשחקי וידאו, נערוך קניות, פגישות עבודה ונלך לחדר כושר.

אוקיי, העתיד ו… מה הפואנטה שלך?

בתור מי שחוקר את הנושא של איזון דיגיטלי ויצירת מערכת יחסים בריאה עם טכנולוגיה, אני מוטרד עמוקות עם האתגרים העמוקים שאנחנו עתידים להתמודד איתם ממש בקרוב. על רוב התחזיות, אם הקשר שלנו עכשיו עם העולם הדיגיטלי מורכב וסבוך וחסר איזון, קשה לדמיין איך יהיו החיים לצד (או בעיקר – בתוך) המטאוורס.

אני חושב שזה זמן מעולה, רגע לפני שזה נהיה עוד חלק בלתי-נפרד מהחיים שלנו, להתכונן למהפכה.

אז… בואו נתחיל.

מה זה מטאוורס?

אז קודם כל יש פה עניין גיקי למדי (איך לא?). המושג "מטאוורס" משוייך לניל סטיבנסון, סופר מדע בדיוני שזכה לתהילה עם פרסום ספרו Snow Crash (סנוקראש) ובו הוא מתאר עולם שבו אוואטרים אנושיים נפגשים בסביבה תלת-מימדית של מציאות וירטואלית. זה היה ב-1992 ומאז קרה דבר או שניים.

בזמן החולף השקיעו מפתחים שונים בפיתוח הטכנולוגיות השונות הנדרשות על מנת לברוא את העולם הוירטואלי שכולל מרכיבים של מציאות רבודה (Augmented Reality) הכוללת אלמנטים וירטואליים המתמזגים עם הסביבה האמיתית בזמן אמת, מציאות וירטואלית (VR) שהיא סימולציה של הסביבה האמיתית ושאר מושגים וטכנולוגיה שמשמשים בתוך החגיגה הזו.

נכון לעכשיו, הקונספט הזה משמש כבר לא-מעט זמן בתוך סביבות גיימינג ממכרות להפליא דוגמת פורטנייט (Fortnite) או World Of Warcraft, אבל בגירסה מאוד ראשונית.

אבל בגדול המטאוורס הוא לא רעיון מוגמר אלא חזון שבתהליכי התממשות על ידי חברות שונות שמשקיעות משאבים רבים לטפח מוצרים ושירותים שירכיבו יחד את המציאות הוירטואלית של חיינו.

לאיזה כיוון מטאוורס

מדובר על שילוב של טכנולוגיות המאפשרות לנו לחיות בתוך עולם וירטואלי. אלה שמקדמים את העולם הזה חוזים שנלמד, נעבוד, נטפח קשרים חברתיים ונצרוך תרבות דרך מרחבים וירטואליים. הם רואים בזה חלק מתוך האבולוציה של האינטרנט.

המטאוורס זו טכנולוגיית מדיה שתכליתה להפגיש אותנו עם תוכן בצורה הטבעית ביותר על ידי הדמייה מציאותית של מראות וצלילים, תחושות ורגשות.

כבר היום האינטרנט הוא נקודת הגישה שלנו למידע, תקשורת, שירותים, מסחר ובידור. הציפייה היא שהמטאוורס יכיל את כל אלה אבל בצורה הרבה יותר מוחשית ואינטראקטיבית על ידי שימוש בטכנולוגיות של מציאות מדומה, מציאות רבודה ומציאות משולבת.

נקודה נוספת שמאוד מקדמת את הנושא של המטאוורס, זה החיבור של נכסים דיגיטליים לכלכלה של העולם האמיתי. כלומר, הרצון לאפשר יצירה, החלפה והשקעה בסחורות, מוצרים ושירותים.

מת'יו בול (יזם וכותב ששווה לעקוב אחריו)  מזהה כמה מאפיינים בסיסיים שניתן לשער בנוגע למטאוורס:

עקבי – הוא לא הולך להתאפס או להעצר, רק לנוע קדימה.

מסונכרן וחי – יאפשר חוויית חיים ועקבית לכל ובו-זמנית.

יאפשר כלכלה מתפקדת לחלוטין.

חווייה שמאחדת בין העולם הדיגיטלי למציאותי, בין הפרטי לציבורי, ובין פלטפורמות פתוחות לסגורות. שילוב אופרטיבי חסר תקדים של מידע, נכסים, תוכן ושאר מרכיבים.

מאוכלס בחוויות ותכנים שייווצרו על ידי כמות אדירה של תורמים.

מה הסכנות של המטאוורס?

טשטוש גבולות בין מציאות לעולם וירטואלי

אז לא כולם אופטימיים לגבי הכיוון שאליה צועדת הטכנולוגיה וההבטחות שהיא מביאה. כותב לואיס רוזנברג שהתפרסם ב-Big Think כותב לואיס רוזנברג מדען מחשבים ויזם בתחום האינטיליגנציה המלאכותית אודות הסכנות הטמונות בהפיכה של המציאות הרבודה לחלק משמעותי בכל תחומי חיינו.

רוזנברג מספר שלפני 30 שנה השתתף כחוקר בניסוי שבחן טכנולוגיה ניסיונית שאיפשרה חוויה מציאותית המאפשרת אינטראקציה עם חפצים אמיתיים ווירטואליים במקביל. תוצאות המחקר הראו הצלחה בשיפור הישגים אנושיים בעזרת מציאות רבודה. אבל ההצלחה הגדולה יותר לדבריו היתה שכולם יצאו מהמכונה הטכנולוגית החדשה הזאת מחייכים מאוזן לאוזן – לא בגלל שיפור הישגים, אלא בגלל שהחוויה היתה קסומה בצורה יוצאת דופן.

הוא טוען של-AR יש פוטנציאל אמיתי ומשמעותי לערער את תחושת המציאות שלנו ולפגוע באופן שבו אנחנו מפרשים את חוויות היומיום. החזון של חברות הטכנולוגיה הוא לשלב את הוירטואלי והממשי בצורה כל כך משכנעת, באופן כזה שעשוי לטשטש את הגבולות.

במציאות שבה אנחנו כבר רואים ניצול ציני של החולשות הפסיכולוגיים והקוגניטיביים שלנו ע"י ענקיות טכנולוגיה הניזונות מתשומת הלב והמידע שלנו, הגיוני מאוד לחשוש מהכלים הטכנולוגיים החדשים העומדים לרשותם.

הטרדות, בריונות ודברי שטנה

אלימות רשת היא תופעה מוכרת במשחקי רשת פופולריים המהווים חלק מהמטאוורס אבל למרות זה יש מעט מאוד מנגנונים לדיווח על התנהגות בעייתית. במשחק VRChat למשל, יש הפרות מהסוג הזה אחת ל-7 דק', זאת לפי דיווח של ארגון ללא מטרות רווח בשם Center for Countering Digital Hate.

זה בפני עצמו מטריד אבל לא כל הסיפור.

הפלטפורמות החדשות הראשונות רק נפתחות לעולם וכבר יש דיווחים על הטרדות ותקיפות מיניות במרחבים הוירטואליים. אלימות מהסוג הזה מהווה בעיה רצינית גם באינטרנט הרגיל, אבל במטאוורס מדובר על אינטנסיבית פי כמה.

במציאות הוירטואלית המתהווה, מגע לא-ראוי עשוי להחוות מטריד ופוגעני במיוחד הודות לטכנולוגיות הסנסוריות שאמורות להוות חלק בלתי-נפרד מהמטאוורס. במצב כזה יכול להיות לגוף קשה להבחין שמדובר במשהו שמתרחש רק בעולם הוירטואלי.

מארק צוקרברג שמודע לבעיות הפוטנציאליות האלה כבר הבטיח לפתח את המטאוורס עם הנושא של פרטיות ובטיחות בתודעתו, אבל אלה שאחראים בפועל על קידום הפרוייקט כבר ציינו שלמתן את השיח וההתנהגות בעולם הוירטואלי, בקנה מידה משמעותי זו משימה בלתי אפשרית.

פגיעה בפרטיות

הפרקטיקות של ענקיות הטכנולוגיה בנוגע לפרטיות, הן מקור ישן לדאגה. כלכלת המידע היא מהווה חלק משמעותי מאוד מהרווחים של החברות הגדולות ובחסותה נעשה שימוש מחוכם וסמוי מהעין בטכנולוגיות ואלגוריתמים לכרייה וניתוח של מידע אודותינו.

המטאוורס הולך להוסיף למורכבות הקיימת עוד כמה אתגרים.

המשתמשים במטאוורס הולכים להשתמש בציוד טכנולוגי כדי להיות באינטראקציה עם העולם הוירטואלי, ולציוד הזה ישנה היכולת לאסוף מידע ונתונים גופניים באופנים שאנחנו עוד לא מודעים אליהם בכלל (זה אולי הזמן להתחיל לשאול שאלות).

המידע הזה ימשיך לשמש לטובת פרסום ויצירת פרופילי משתמשים. הוא יכול גם לאפשר למעסיקים עוד דרכים לנטר את ההתנהגות של העובדים שלהם ואפשר לשער בעזרת הגיון בריא שלא יאוחר הזמן שגם ממשלות יעשו שימוש משלהם בנתונים אודותינו.

כל התהליכים האלה מאוד יקשו עלינו להגן על הילדים שלנו מפני כריית מידע חסרת-מעצורים ומניפולציות פסיכולוגיות משוכללות מתמיד.

נוסיף על זה את ההיסטוריה השנויה במחלוקת של חברות כמו מטא שאנחנו יודעים ששיתפו את המידע הפרטי שלנו עם חברות אחרות (ראו ערך קיימברידג' אנליטיקה) ואנחנו יכולים לדמיין לאן זה הולך.

כבר עכשיו חסרות רגולציות שמחלישות את השליטה של החברות על המידע שלנו וכנראה שהזמן הטוב ביותר לקדם כאלה היה אתמול.

התמכרות

בהתחשב בעובדה שהתמכרות לטכנולוגיה היא כבר אפידמיה כלל-עולמית, אפשר רק להניח מה טכנולוגיה יותר אימרסיבית תעשה להרגלים שלנו. עוד רגע והטלפונים החכמים שלנו יראו כמו מעצורים לדלת מרוב שהם מיושנים.

וברצינות.

המטאוורס הולך לקחת את חוויית הסמארטפון שאליה אנחנו רגילים ולאפשר לנו חוויית מציאות וירטואלית אך כמעט ריאליסטית. הוא צפוי להחליף ולייתר יציאה מהבית לצורך פגישות עבודה, עמידה בתורים, ביורוקרטיות וכיוצא באלה. להפוך את הרשתות החברתיות למשהו הרבה יותר חי ומרגש. את הגיימינג לחווייה הרבה יותר חושית ומסעירה.

מה האינטואיציה שלכם אומרת – זה ישפיע לטובה או לרעה על ההתמכרות שלנו לטכנולוגיה?

(אנחנו מדברים אינטואיציה רק בהעדר מחקרים עדכניים בנושא. הם עוד יגיעו, אל חשש).

ראוי לזכור שההתמכרויות הקיימות שלנו לסוגי השונים של מדיה דיגיטלית הן תוצאה של מדיניות מכוונת שמטרתה לשמר ולהגדיל את הרווחים של החברות הטכנולוגיות. כלכלת תשומת הלב מתבססת על כך שנשאר מחוברים ומכורים לפלטפורמות הדיגיטליות שבהן אנחנו משתמשים.

אין ספק שמודלים כלכליים ישתנו ויתפתחו, אבל גם אין ספק שללא שינוי מהותי ורגולטורי חברות הטכנולוגיה ימשיכו לתעדף את ההכנסות שלהן על חשבון בריאות הציבור.

יש מה לעשות?

אין ספק שאתגרים מהסוג הזה דורשים פתרונות מערכתיים. הפתרונות האלה נדרשים עוד לפני המטאוורס ולאור המחיר הגלובלי שאנחנו כבר משלמים על התפתחות טכנולוגית חסרת-מעצורים ומוכוונת רווח.

כדי להגן על החברה האנושית מפני המחיר הפוטנציאלי הכבד של המטאוורס נדרשים שינויים רגולטוריים שיגבילו את השימוש של חברות הטכנולוגיה במידע אודותינו. נדרשים חוקים שיגבילו במרחב הוירטואלי אלימות והטרדות מיניות.

לצד הרגולציה אנחנו צריכים לדאוג לפיתוח של טכנולוגיות הומניות המכוונות לרווחת המשתמש. טכנולוגיות שכבר בתהליך העיצוב והפיתוח שלהן מוקדשים משאבים רבים לטובת ענייני פרטיות וביטחון המשתמשים.

האם זה מה שהולך לקרות?

זה יכול ובמידת מה זה גם יקרה. אבל לאור שני העשורים האחרונים קשה לי להאמין שהכוחות הרגולטוריים יצליחו להגן עלינו מפני כל האתגרים הפוטנציאלים של עולם המטאוורס.

עדיין נדרשת פה מידה לא מבוטלת של אחריות אישית והליכה כנגד הזרם.

אני מכין את עצמי כבר מעכשיו. ואתם?

 

לגמרי עשוי לעניין אותך:

אם הגעת עד הלום

במייל אני משתף תוכן ייחודי, מעשי ומרחיב תודעה.
ספאם לא יהיה שם וניתן לצאת בקלות בכל רגע (לא אפגע).